עם השיניים, עם הציפורניים, עם כל איבר גוף אפשרי - הצהובים-שחורים רשמו עוד הישג גדול. בית"ר ירושלים ניצחה הערב (שלישי) 0:1 את הפועל תל אביב בבלומפילד, בניצחון הכי חשוב שלהם העונה - נגד היריבה הגדולה. בית"ר, בכל מקרה, תסיים את המחזור ה-31 בראש הטבלה - וכעת היא תחכה לתוצאה של הפועל באר שבע נגד מכבי חיפה, כדי לדעת באיזה הפרש היא מובילה.<br /><br />לאונרד כהן ז"ל כתב פעם ש"אהבה איננה מצעד ניצחון", ומסתבר שגם אליפות היא לא. הדרך לזכייה באליפות עוברת דרך המשחקים הלא זוהרים - הניצחונות הקשים, הסוחטים, הבלתי אפשריים וכאלה שמושגים עם הרבה מאוד הקרבה. זה מה שהיה לבית"ר ירושלים, בערב שבו הכדורגל לא ממש שיחק תפקיד עבורה. בית"ר, קבוצה של רגשות סוערים שבדרך כלל משחקת משכנע, הפעם הניחה את זה בצד - והגיעה למשחק הזה כדי פשוט לנצח. ושני גיבורי ענק היו לערב הזה: אחד רשום על לוח התוצאות - וקוראים לו ג`ונבוסקו קאלו. החלוץ הניגרי שהיה בקיץ בלי רזומה הושמץ לא מעט, היו גם כאלה שרצו לשלוח אותו הביתה. אבל הערב, כמו בכל הפלייאוף העליון, הוא הגיע והרים את הרמה - שער ניצחון במבצע אישי נהדר נוסף, אחרי השער שלו נגד מכבי ת"א, והופעה טובה מאוד שלו סידרו לבית"ר את הניצחון.<br /><br />והגיבור השני הוא לוקה גדראני - בניגוד לקאלו, הבלם הגאורגי דווקא הגיע יחסית עם רזומה (וציפיות לטדי), אבל גם הערב הוכיח שהוא בלם ברמה גבוהה מאוד. ורגע השיא שלו הגיע בדקה ה-66, כשסתיו טוריאל כבר הכניע את סילבה - אבל גדראני היה במקום כדי לספק את הצלת העונה. גדראני, שגם קצת נפצע והוחלף לקראת הסיום, ספג כרטיס צהוב תשיעי ולא ישחק נגד מכבי חיפה בשבת - ובית"ר תנסה להסתדר בלעדיו, כשבמקביל הוא גם יקבל מנוחה לקראת משחק העונה החשוב בטדי בשלישי הבא נגד הפועל באר שבע.<br /><br />בצד השני, כמו שאומרים במנג`ר - הפועל ת"א האמיצה הפסידה בבית. אחרי רצף של 13 משחקים ללא הפסד בבלומפילד, הערב היא בפעם הראשונה העונה יורדת מנוצחת במגרש הביתי שלה. וגם זה קרה אחרי שתי החמצות ענק - הגדולה מכולן היתה של לויזוס לויזו ממש מקו השער. במחצית הראשונה היא התקשתה להתמודד עם בית"ר, בשנייה היא היתה טובה יותר - וזה פשוט לא הספיק הפעם. בשבת, היא תארח את מכבי ת"א לעוד דרבי - עם הרבה תסכול, ורצון להחזיר לקהל שלה.<br /><br />ובית"ר? היא יודעת שהמשחק הזה לא היה משחק טוב שלה. אבל בדרך לאליפות, כמו שאומרת הקלישאה, צריך לדעת לנצח גם משחקים שכאלה. ללא גדראני ודור מיכה המוצהבים, היא תיסע בשבת לסמי עופר - שם היא תקווה לנצח שוב את מכבי חיפה, ולסמן עוד "וי" במסע המפואר שלה. חמישה מחזורים לסיום העונה, היא הכי קרובה שאפשר להשגת החלום שחלמה 18 שנה. בדרך הקשה. בדרך הבית"רית ביותר.