בדרך כלל בספורט, יש חלוקה ברורה - מנצח ומפסיד. צד אחד שמרוצה, וצד אחד שמרוצה פחות. אבל איכשהו, נדמה שבסיום המשחק באצטדיון בנתניה - כולם יצאו, פחות או יותר, מרוצים. מכבי נתניה ומכבי חיפה נפרדו הערב (שלישי) ב-2:2 בסיומו של משחק מרתק ברבע גמר גביע המדינה. ההכרעה תעבור לאצטדיון סמי עופר, שם יתקיים הגומלין - שיתרחש ב-28 בפברואר - ויקבע מי תשחק בחצי הגמר.
מכבי חיפה עברה חתיכת ערב הפכפך מבחינתה. זה לא היה משחק טוב של הירוקים מהכרמל - לעתים, זה נראה כמו שיאה של תקופה חלשה במיוחד העונה. בוודאי במחצית השנייה, חיפה ראתה את הגב של מכבי נתניה, שהתעלתה עליה בכל פרמטר, והיתה קרובה מאוד לניצחון שחשיבותו גדולה מרבע הגמר. אבל אז, משהו קרה.
הרגע שבו צ'ארון שרי, עומר אצילי ופייר קורנו עלו מהספסל - שינה לחלוטין את המשחק של חיפה. מהרגע שבו ההרכב הטוב של הירוקים היה על המגרש, זה היה משחק אחר - ובדקות האחרונות לא היה רחוק אפילו ממהפך ירוק וניצחון דרמטי ומעורר אופטימיות. ברק בכר אמנם ראה את הקבוצה שלו בהופעה לא טובה, אבל אולי יוכל להתעודד מהכוחות הגנוזים שיש בה בכל זאת. אולי יש על מה להסתמך לקראת העתיד.
זה לא סוד שמכבי חיפה נמצאת בעיצומו של משבר. הירוקים לא משחקים טוב כבר הרבה זמן, והערב לא היה באמת יוצא דופן. חיפה מתקשה למצוא את היכולת הרגילה שלה, השחיקה ניכרת לעין (בעיקר אצל שחקני המפתח) וגם הערב היא, בסופו של דבר, לא הצליחה לנצח. אבל למרות התקופה הלא טובה, הנחה אחת אפשר לתת לה: רק הערב, בסיומו של המשחק, היא היתה עם ההרכב הכי חזק שלה. ואיתו, היא בהחלט תוכל גם לצאת מהמשבר.
למרות מזג אוויר חורפי (צילום: אלן שיבר)
יותר מ-10 אלף איש הגיעו ליציעים (צילום: אלן שיבר)
וראו את נתניה בדקות מצוינות (צילום: אלן שיבר)
כמעט מההתחלה (צילום: אלן שיבר)
דווקא חיפה כבשה ראשונה (צילום: אלן שיבר)
תחת גשם כבד (צילום: אלן שיבר)
אבל נתניה השוותה (צילום: אלן שיבר)
גנדלמן נתן לה 1:2 (צילום: אלן שיבר)
וחיפה נראתה אבודה (צילום: אלן שיבר)
אבל בכר לא ויתר (צילום: אלן שיבר)
חיפה הצליחה להשוות (צילום: אלן שיבר)
ויוצאת קצת אופטימית עם 2:2 (צילום: אלן שיבר)
האם מכבי נתניה יוצאת מרוצה? ספק. היהלומים של רן קוז'וק בהחלט יכולים להיות גאים באיך שהם נראו לאורך רוב שלבי המשחק - הם חזרו מפיגור וסיפקו מחצית שנייה לפנתיאון. פטריק טוומאסי הוכיח מדוע מדובר באחד הזרים הטובים בליגה שלנו, עמרי גנדלמן הפגין מנהיגות - ונתניה החזירה את האוהדים שלה לימים היפים שהיא חוותה בעונה שעברה. ובכל זאת, היא תצא מתוסכלת מהתוצאה הסופית.
בכל מקרה, הסיכויים שלה להגיע לחצי הגמר לא גבוהים. שיטת "המשחק הכפול", והעובדה שהגומלין יהיה באצטדיון סמי עופר הביתי של מכבי חיפה, מרחיקים אותה מהאפשרות. אבל החשיבות של נתניה היא ביכולת המשחק - בעובדה שהיא מסוגלת לעמוד מול יריבים חזקים יותר ממנה, על הנייר, לשחק כדורגל חיובי ויצירתי, להבקיע שערים ולעורר גאווה באוהדים. זה משהו שיוכל לחלחל גם למאבקים שלה בליגה, בעיקר לניסיונות להגיע לפלייאוף העליון.
בכל מקרה, לצופה האובייקטיבי - הגיעה תמורה מלאה. שתי הקבוצות תקפו, ניסו, טעו וקיבלנו כל מה שאפשר לבקש ממשחק כדורגל. ארבעה שערים, מהפכים ושינויי עלילה קיצוניים - המרכיבים המוצלחים של כל דרמה. במובן מסוים, השיטה גרמה לכך שהרווחנו עוד משחק - אבל במובן אחר, רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם בסוף הערב הזה היתה הכרעה?
בעוד שישה ימים, מכבי חיפה תחזור לליגה. היא תתארח אצל הפועל חדרה של מנחם קורצקי - מעט יותר מעודדת. הערב, דווקא אחרי דקות חלשות, היא שוב ראתה את העוצמות שיש לה - ואת מה שבכל זאת היא תוכל לבנות עליו בהמשך הדרך. נתניה תיסע לטדי, למפגש עם הפועל ירושלים בקרב ישיר על הפלייאוף העליון, ואחרי שגם היא עברה פתיחת עונה מסוייטת - יכולה להרגיש גאה.
כל הצדדים מרוצים, כבר אמרנו?