לעתים, גדולתו של אדם נמדדת דווקא כשהוא עם הגב אל הקיר. כשהסיכויים הם נגדו, והספקנים סביבו מתרבים. ספק אם אפשר היה לתת לברצלונה תנאים פחות טובים למשחק הבית הראשון שלה העונה: ללא שניים משחקני המפתח שלה בהתקפה, לואיס סוארס וכמובן ליונל מסי, כשגם עוסמן דמבלה ישב בחוץ. אנטואן גריזמן, זה שמקרוב בא, היה צריך לפתוח כחלוץ המרכזי. האיש שסביבו כל ההתקפה תנוע, עמדה שאינו רגיל לה. ואף על פי כן, נוע תנוע. ברצלונה הביסה הערב (ראשון) 2:5 את בטיס, רשמה ניצחון בכורה העונה והדליקה מחדש עונה שנראתה כבויה רק לפני קצת יותר משבוע.
זו לא הופעת הבכורה של אנטואן גריזמן, אך אם זו היתה, נדמה שצמד המילים "בכורה חלומית" (וד"ש למאיר איינשטיין ז"ל) היה קולע כדי לתאר את מה שעשה הערב. שני שערים, בישול נוסף, ובאופן כללי מסר מפורש: מסי אולי ישב ביציע, אבל גם בלעדיו יש לכם, קטאלונים יקרים, על מי לסמוך. גריזמן הוא לא שחקן מוחצן מדי, לא ההתנהגות שלו וגם לא הכדורגל שלו מתקרבים ללהבה שיוצאת מהרגליים של ניימאר (נניח). אבל לעתים, כשנחה הרוח על הצרפתי, הוא מפגין קלאסה שמתאימה לאלוף עולם.
וכשהכוכבים היקרים והשמות הגדולים יושבים ביציע, בארסה היתה יכולה לתת הזדמנות גם למה שיעלה מהנוער: קרלס פרס בן ה-21 ערך הערב, בלית ברירה, את הופעת הבכורה שלו בהרכב ברצלונה. אבל אף אחד לא עשה לו הנחות, וגם הוא הרשים עם יכולת נפלאה ושער משלו כדובדבן שעל הקצפת. נלך יותר רחוק? הוא לא סיים את המשחק הזה, כי הוא הוחלף בדקה ה-78 ע"י אנסומאנה פאטי. לא מכירים את השם? ברור שאתם לא מכירים את השם, כי פאטי נולד ב-31 לאוקטובר 2002. בן פחות מ-17, אבל גם הוא לא הפגין שום רגשי נחיתות והיה קרוב גם הוא לכבוש בערב המשוגע הזה של ברצלונה, שבו הכל הלך.
הקאמפ נואו היה ערוך ומוכן למשחק הליגה הראשון (getty)
בטיס הפתיעה כשכבשה ראשונה (getty)
אבל אז נכנס לפעולה הכישרון הצרפתי (getty)
גם קרלס פרס הצטרף (getty)
וגם וידאל (getty)
מסי וסוארס צפו בחניכיו של ואלוורדה מסתדרים יפה בלעדיו (getty)
בארסה מסמנת וי ראשון (getty)
רוצים פרט יותר משוגע? עליי. אתם רואים את התוצאה הזאת, בראש המסך? קחו בחשבון שבטיס הובילה במשחק הזה. ממש הובילה, אחרי 15 דקות. ובמשך 25 דקות אחרות, הקטאלונים (ששלטו לכל אורך המשחק) נראו עצבניים, עד כדי שמישהו ביציעים עוד תהה האם הם בכלל מסוגלים להבקיע הערב. אבל אז הגיע גריזמן, ששלח רגל ארוכה לבישול של סרג'י רוברטו ופתח את החגיגה בבירת קטאלוניה.
אז מה אפשר לקחת ממשחק שבו ספגת חמישייה? אולי את נביל פקיר, הרכש שבטיס הצליחה להביא מליון (אחרי שלפי השמועות, זכה להתעניינות מחצי אירופה בערך), שבמהלך מפתיע של שלוש נגיעות בכדור כבש את השער הראשון ושלח דממה בקאמפ נואו המלא. אולי את הגול השני במשחק, זה של לורן מורון החלוץ, שקרע את הרשת של טר שטגן. הקבוצה של רובי, שפתחה את העונה בהפסד לויאדוליד, נתנה פייט לא רע לברצלונה, עד שהיא התייחסה למשחק הזה ברצינות. זו נחמת העניים של רוב הקבוצות שמגיעות בשעריו של הקאמפ נואו, ואותה היא (תנסה) לקחת גם לעתיד.
עיתוני כל העולם מלאים בספקולציות ובשמועות על ניימאר. ייתכן שאי שם, באירופה או בדרום אמריקה, ישב שליח של בארסה על איזו כוס קפה וצפה במשחק הזה. אבל גם אם לא, נדמה שהוא קיבל מסר ברור מהשחקנים שהיו על הדשא הערב: לאט לאט. כלום לא בוער. ברצלונה הסתדרה הערב ללא מסי וסוארס, כנראה שהיא תסתדר גם בלי הכוכבן הברזילאי. יש לה גריזמן אחד שהיה שווה היום חמישייה וניצחון גדול. ויכול מאוד להיות שכדי להשיג אליפות נוספת, היא לא באמת צריכה יותר מזה.