73 שנים עברו מאז שאיטליה הפכה לדמוקרטיה, מאז שהתקופה בה שלט בארץ המגף שלטון יחידני הפכה להיסטוריה רחוקה. אבל גם לאחר השינויים הרבים במשטר הפוליטי, יש תחום אחד שבו, גם ב-2019, יש שליטה אחת ויחידה במדינה: כדורגל. יובנטוס זכתה הערב (שבת) רשמית באליפות ה-35 בתולדותיה (37, אם סופרים גם את השתיים שנלקחו בשל פרשת ה"קאלצ'ופולי"), והשמינית ברציפות. היא עשתה זאת, לאחר שניצחה ביובנטוס סטדיום 1:2 את פיורנטינה.
במשחק, נכנסה המארחת לפיגור ביתי משער של ניקולה מילנקוביץ' כבר בדקה ה-6, אבל הצליחה להשוות בדקה ה-37 עם נגיחה מדויקת של אלכס סנדרו. במחצית השנייה האלופה קבעה את תוצאת המשחק, כשכדור רוחב מדויק של כריסטיאנו רונאלדו מצא בטעות את רגלו של בלם פיורנטינה, חרמאן פסלה, שהתגלגלה לרשת, קבעה 1:2 ליובנטוס ושלחה את כתר האליפות לטורינו.
נתן את כדור ההרגעה הראשון. סנדרו (getty)
פסלה מכניע את שוערו הוא וקובע: יובנטוס אלופה
אבל עם כל הכבוד למשחק שנערך הערב, הוא בסה"כ נתן את החותמת הסופית למה שכולם ידעו כבר מתחילת העונה, ומה שבוודאי התחזק עם החתמתו של כריסטיאנו רונאלדו במועדון, בקיץ האחרון. כשאחד השחקנים הטובים בעולם, מצטרף לקבוצה שגם כך לא היו לה מתחרים אמיתיים בזירה המקומית, אי אפשר באמת היה לסגור את הפער, וזה משתקף גם מהטבלה (נתונים זמניים בלבד, מאחר שיש עוד חמישה משחקים): הביאנקונרי עם 20 נקודות ליגה יותר מאשר לנאפולי שבמקום השני, שמונה ניצחונות יותר, כובשת הכי הרבה (67) וסופגת הכי פחות (23).
זה לא היה שבוע פשוט לגברת הזקנה. שבוע שבו הודחה מליגת האלופות ע"י אייאקס, שבו שוב פספסה את המטרה האמיתית שלשמה הביאה את רונאלדו מלכתחילה: להחזיר את גביע אירופה לאלופות לטורינו, אחרי 23 שנה. אבל החבורה של אלגרי הצליחה לשים הכל בצד, לדייק ולהשלים את הזכייה באליפות. ומעל כולם, נדמה שבולטת דמותו של חלוץ פורטוגלי אחד.
המוח שמאחורי האלופה. אלגרי (getty)
עוד אחד מגיבורי העונה. קן (getty)
כריסטיאנו רונאלדו רושם בסה"כ אליפות מקומית שישית בקריירה, אבל הערב הוא הופך לשחקן הראשון אי פעם שעשה זאת בשלוש הליגות הבכירות של אירופה: הפרמייר ליג (שלושה תארי אליפות עם מנצ'סטר יונייטד), הלה ליגה (שני תארי אליפות עם ריאל מדריד) וכעת, גם בסריה א'. השער הבא שיכבוש יהיה לא פחות מהשער ה-600 שלו במסגרת קבוצתית, ובסה"כ זהו התואר ה-27 בקריירה ארוכה ומרשימה.
לא מעט חשבון נפש יהיה ביובנטוס בקיץ הקרוב. עם כל הכבוד לאליפות המקומית, זכייה בה במצבו הנוכחי של הכדורגל באיטליה היא כמעט מובנת מאליה. רונאלדו, בוודאי בסכום שתמורתו חתם בקבוצה, לא הגיע כדי לעזור לקבוצה לזכות בסקודטו, וכנראה שהיתה זוכה בתואר גם בלעדיו. ברור לכל, גם מהמשחק היום שהיה מעין מראה לכל העונה (ובו יובנטוס לא הרשימה), שיתחייב חיזוק משמעותי כדי שהקבוצה של אלגרי תגיע לגבהים שאליהם היא באמת מעוניינת לשאוף.
אבל יהיה עוד זמן לחשבונות ולהרהורים שכאלה. בינתיים, זה הרגע של כל מי שהגברת הזקנה זורמת בדמו להסתכל לרגע אל הדשא, לחייך ולהפנים: לפנינו אימפריה אדירה, שאם הסיטואציה הנוכחית תימשך, ספק אם יהיה מי שמסוגל להוריד אותה מהשלטון בכדורגל האיטלקי. בפרפראזה על ההגדה של פסח: רבות קבוצות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
תואר 27 בקריירה. רונאלדו (getty)
ובסוף? היא היתה מעל כולן. יובנטוס (getty)