תנו לאלי גוטמן כל יום את לוקסמבורג, והוא יהיה אלוף העולם. מינימום אלוף אירופה. אחרי שמאמן הנבחרת השיג ניצחון בכורה, 0:6 בשישי האחרון מול המדורגת 142 בעולם, הערב (שלישי) הוא שיחזר את ההישג ורשם 3 נקודות נוספות במסגרת מוקדמות המונדיאל עם 0:3 קל במיוחד על אותה לוקסמבורג. נכון, זה לא יהיה מדוייק לומר שסיכויי העליה של ישראל לברזיל ב-2014 השתפרו יותר מדי, אך לפחות התחושות, שהיו בשפל אחרי ה-4:0 המביך מול רוסיה בחודש שעבר, השתפרו.
לפחות עד שפורטוגל תגיע לרמת גן במרץ.
הסיבה שהעפלה לגביע העולם עדיין רחוקה היא בשל העובדה שקשה לראות את לוקסמבורג מוציאה נקודות מול רוסיה או פורטוגל, הנבחרות היותר חזקות בבית שמסומנות כשתיים שייאבקו על שני המקומות הראשונים. אבל למרות הכל, נדמה שמשהו בנבחרת השתנה.
עדיין קשה להכריז שמהפכה של גוטמן הצליחה, אבל לפחות בשלביה הראשונים, היא נראית טוב. אי זימונם של הוותיקים הדי קבועים בסגל שלא רואים דשא באופן קבוע, יוסי בניון, טל בן חיים ואיתי שכטר, שזכה ללא מעט ביקורות, הצדיק את עצמו. ולו בשל העובדה שסוף שסוף ישראל התחילה להתגבש כקבוצה. גם הערב, כמו במשחק הראשון, היא הקלה על עצמה את העבודה וגמרה את המשחק עוד בתחילתו.
נכון, יכול להיות שעם נוכחותם של הקפטן, חלוץ סוונזי ובלם פורטסמות' לשעבר התוצאה הייתה זהה, אך אלו שנכנסו במקומם היו נהדרים בצמד המפגשים האחרון. גל אלברמן ומהראן ראדי הם בעלי הבית, וכאשר הם תופסים את מרכז השדה, ביברס נאתכו משוחרר יותר למשימות התקפיות ומפגין יכולת נהדרת. הערב, בנוסף לתרומה המתמדת להתקפה, הוא בישל פעמיים.
מאור מליקסון ניצל עד תום את התפקיד החופשי שלו בקישור הקדמי והפגין עוד משחק סולידי, אבל הבינגו של גוטמן הוא בעיקר בחוד. אחרי מספר ניסיונות לא מוצלחים במיוחד, נראה שהנבחרת מצאה את השילוב הנכון: תומר חמד את עדן בן בסט.
חלוצה של מאיורקה, ודאי ביכולתו הנוכחית, אמור להיות הבאנקר ב-11 אפילו אם אלי אוחנה ואלון מזרחי יוחזרו מפרישה. השער הראשון שלו היה פשוט של חלוץ גדול, ולא משנה שעמדה מולו הגנה מגוחכת במיוחד. גם בשני שלו הוא התמקם נפלא ונגח. למען האמת, לא ממש חוכמה עבורו, אחרי שהוא פוגש בלמים טובים הרבה יותר מאריק הופמן מדי שבוע.
שחקנה של ברסט, מנגד, מוכיח שוב ששיטת שני החלוצים לא עברה מהעולם והחוד הישראלי - במתכונת הזו - עוד יכול להביך הגנות איכותיות יותר. השער של בן בסט, השני של ישראל, היה גם הוא יפה מאוד, עם פיניש אלגנטי שאף חלוץ לא היה מתבייש בו. על ההגנה ודודו אוואט אין יותר מדי להרחיב, שכן נבחרת לוקסמבורג פשוט לא סיכנה את השער ב-180 הדקות האחרונות, פרט לאותו ניסיון בחצי הדקה הראשונה של המשחק הקודם ובשניות האחרונות של המשחק הערב.
אבל עם כל הכבוד, ואין הרבה כזה (לפחות מקצועית) לחבורה הסימפטית מלוקסמבורג, ישראל תימדד מול נבחרות טובות ממנה. במבחן מול פאביו קאפלו ורוסיה היא נכשלה כישלון חרוץ ובעוד כחמישה חודשים תהיה לה הזדמנות לתקן, ואולי, רק אולי, לאיים על אחד המקומות המובילים לגביע העולם.
פורטוגל תגיע לישראל, למשחק שאם תפסיד אותו, תמצא את עצמה לפתע מחוץ לאחד מן המקומות הללו. עד אז הרבה מים ייטחנו, הרבה הצהרות ייזרקו לאוויר והציפיות ודאי יתחילו לעלות ככל שיתקרב הרגע בו כריסטיאנו רונאלדו, פפה ושאר החברים ידרכו בארץ הקודש. ועד אז, לפחות עד שמישהו יוריד אותנו לקרקע בערך כמו תמיד, אפשר להמשיך לפנטז. כי מה נשאר לנו חוץ מהנבחרת, במדינה שחיה על חרבה?
מהלך המשחק
ישראל פתחה טוב יותר, החזיקה בכדור ואפילו הבקיעה בדקה ה-7 אך השער נפסל. אחרי כדור קרן, הבעיטה של ראדי נהדפה בקושי בידי ז'ובר ואת הריבאונד בן בסט בעט לרשת, לא לפני שהשתלט על הכדור ביד וגם ראה צהוב. שתי דקות קודם לכן היה זה תומר חמד שהגיע למצב קורץ ברחבה, אך לא הצליח להבקיע מזווית יחסית קשה.
בדקה ה-13, חלוץ מאיורקה כבר מצא את הרשת. נאתכו שלח כדור ארוך, חמד השתלט, העביר לרגל שמאל וירה שטוח לפינה הקרובה. 0:1 יפה לישראל. הלחץ הישראלי המשיך, וגם השער השני הגיע. עוד כדור מדוד של נאתכו חשף את העורף הרע של האורחת, בן בסט אמר תודה והקשית מ-16 מעל ז'ובר. 0:2 לישראל, תוצאת המחצית. 3 הנקודות כבר בכיס.
החצי השני נפתח באותה מגמה והשער הגיע 3 דקות אחרי החזרה מחדרי ההלבשה. אלעד גבאי נותר חופשי לגמרי בצד ימין, הגביה לפינה הקרובה, ומי-אם-לא תומר חמד התמקם מצויין ונגח מקרוב. 0:3. עד לסיום שתי הנבחרות העבירו את הזמן ובהתקפה האחרונה של האורחים הם כמעט מצאו את הרשת אך דקל קינן הציל מהקו. 0:3, תוצאת הסיום.
הרכבים
ישראל: דודו אוואט, יואב זיו, אלעד גבאי, דקל קינן, דן מורי, גל אלברמן, מהראן ראדי (גילי ורמוט /56, חן עזרא /71), ביברס נאתכו, מאור מליקסון (שמעון אבוחצירה /81), עדן בן בסט, תומר חמד.
לוקסמבורג: ג'ונתן ז'ובר, גיא בלייס, אריק הופמן, רנה פטרס (כריס פיליפס /80), צ'ארלס לווק, ז'יל בטמר, דניאל דה מוטה (טום לאטזרה /86), בן פאיאל, אורלייין יואכים (מוריס דוויל /46), מריו מוץ', לורן יאנס.