"אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר / אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר / יכול להיות שזה נגמר?" (יהונתן גפן)
מלכתחילה, הסיפור של ליברפול בעונת 2020/21 נראה כתוב מראש כשלילי (ולא במובן החיובי של המילה): ההפסדים הלכו ונערמו, כמו גם השחקנים הפצועים, ובמקום להשתדרג - עשה רושם שאלופת אנגליה, שרק בעונה שעברה שברה שיא של שלושים שנה, דווקא נחלשה. מי שרצה, יכול היה לקבל רמזים מטרימים עוד בסוף העונה שעברה, כשהיה ברור שהקורונה דפקה חזק את המייטי רדס - גם אם בסוף זה נגמר בתואר.
הערב (רביעי), עונת "האלבום השני" של ליברפול נקלעה למבוי סתום. הקבוצה של יורגן קלופ הפסידה 1:0 לברייטון, ורגע לפני שתפגוש שוב את מנצ'סטר סיטי (ביום ראשון הקרוב), הפער בין הקבוצות עומד על שבע נקודות לטובת הסיטיזנס, כשלגווארדיולות יש משחק חסר. ובעוד סיטי נראית מחוברת מאי פעם, חזקה כמו בימים הכי יפים שלה, ליברפול נראתה כמו הד עמום של הקבוצה שדרסה את כל אנגליה רק לפני שנה תמימה.
ואפשר היה לראות את זה בהופעה שלה הערב - עם כלים התקפיים לא רעים בכלל, היא התקשתה לפתח משחק ראוי לשמו. הנתונים ברורים: ליברפול בעטה 11 כדורים לשער של רוברט סאנצ'ס הצעיר - רק אחד (!!!) פגע במסגרת. בתשעים דקות. ליברפול. איך זה מתחבר בכלל? את גרהאם פוטר והשחקנים שלו זה בטח לא עניין. דווקא אחרי שני משחקים יפים ביותר, כולל מול טוטנהאם החזקה, ליברפול שוב נראית כמו שהיא נראתה רוב העונה הזו - כבויה, חסרת מרץ, וכשהיא נזכרה לשחק כדורגל, זה כבר היה מאוחר מדי.
ברייטון, מנגד, ראויה לכל המחמאות. עם סגל קצר במיוחד, ולא מעט שחקני נוער על הספסל, היא סיפקה הופעה שתרגש כל אוהד שלה. כן, היא בעיקר התגוננה - אבל זה הנשק של קבוצות התחתית שמגיעות לאנפילד, והיא השתמשה בנשק הזה בצורה מושלמת. בשורה התחתונה, עם כל היכולת ההגנתית, בסוף ברייטון הקטנטונת בעטה ארבעה כדורים למסגרת של קלהר, בעוד - כאמור - ליברפול בעטה רק אחד. היא היתה טובה יותר, וניצחה בצדק. ככה פשוט.
ארבעה ימים לפני "משחק העונה", והאמת? נראה שליברפול באמת תצטרך נס כדי לצאת מהעונה הזאת עם אליפות. ולא רק שהפער גדול, אלא הוא מגיע מול קבוצה - ומאמן - רעבים מאוד לתואר. ליברפול תפגוש ביום ראשון יריבה שונה מזו שהתרגלה לפגוש בשנים האחרונות, קבוצה חזקה וטורפת, שבסבירות גבוהה מאוד תסגור (מעשית) את הסיפור. ואולי נחמה אחת בכל זאת יש ליורגן קלופ; הוא יוכל לתכנן טוב יותר את העונה הבאה שלו. כפי שהוא בוודאי ילמד מפפ גווארדיולה, רעב - הוא לפעמים המקור הטוב ביותר לגדולה.