התקציר באדיבות תאגיד השידור כאן
זה לא נרגע, זה רק מתגבר: קיץ 2023 ממשיך להיות המתנה שלא מפסיקה לתת עבור הכדורגל הישראלי. אחרי שנבחרת הנוער רשמה הישג בלתי נתפס עם העפלה לחצי גמר ה"מונדיאליטו", והנבחרת הבוגרת השלימה ניצחון כפול במוקדמות יורו 2024 - הערב (רביעי), רשמה הנבחרת הצעירה של ישראל את ההישג הגדול מכולם: העפלה בלתי נתפסת לרבע גמר אליפות אירופה עד גיל 21.
אחרי 90 דקות של משחק מצוין, שבו היא היתה עדיפה ברמה אחת לפחות, ישראל ניצחה 0:1 את צ'כיה - משער דרמטי של עמרי גנדלמן, ותשחק ביום שבת בטביליסי נגד המארחת גאורגיה - במשחק שניצחון בו יכול לרשום הישג היסטורי, ואפילו כרטיס לאולימפיאדת פריס 2024. ככה זה בקיץ המטורף שאנחנו עוברים: השמיים הם הגבול.
וזה הגיע לנבחרת ישראל. פשוט הגיע לה. הנבחרת של גיא לוזון היתה חייבת ניצחון, והיא שיחקה כמו נבחרת שרוצה לנצח - היא לא הפסיקה להחזיק בכדור, לתקוף ולשאוף למטרה הכי גדולה שיש, ולפעמים - בכדורגל, מי שמעז מנצח. זו היתה הופעה אדירה של הנבחרת שלנו, שהשיגה ניצחון שני אי פעם באליפות אירופה עד גיל 21 - אבל עם כל הכבוד לניצחון ההוא על אנגליה בטדי, הערב - זה היה משהו אחר לגמרי.
ומעל כולם, עמד "מאסטרו אחד", יחיד ומיוחד: אוסקר גלוך. הקשר ההתקפי, שעד לפני שנה עוד היה אלמוני לרוב אוהדי הכדורגל בישראל, הוכיח שוב שהוא עשוי מחומר מיוחד. כל נגיעה בכדור היתה מלאת חוכמה, כל פעולה היתה נפלאה - הנבחרת הצעירה כבשה פעמיים בטורניר הזה, ופעמיים הוא היה המבשל. חתיכת כוכב נולד לנו בישראל, ונשאר רק לקוות שנדע לשמור עליו
הנבחרת ידעה שיש לה מטרה אחת (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
לא "הפסד מכובד" (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
לא תיקו (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
רק ניצחון (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
והיא גם שיחקה בהתאם (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
היתה עדיפה מהרגע הראשון (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
ועד הרגע האחרון (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
הדובדבן הגיע בדקה ה-82
עם שער בלתי נשכח (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
שייכנס לספרי ההיסטוריה (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
ישראל ברבע גמר אליפות אירופה! (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
רק אל תעירו אותנו מהחלום הזה
אבל לצד גלוך, יש גם את מי שייכנס לספרי הנצח של הכדורגל שלנו - וזהו עמרי גנדלמן. הקשר של מכבי נתניה הוא מישהו שלא נולד לתהילה - רוב חייו שיחק כבלם וכקשר אחורי. אבל את הרגע הזה אי אפשר יהיה לזכור בלעדיו. בלי נגיחת הזהב שלו, ששלחה את נבחרת ישראל להישג בלתי נתפס - ואותנו, את כולנו, לרקיע השביעי.
זה רגע מפעים, ומרגש - רגע שכדאי לשאוף כל שנייה ממנו ישר לריאות. עוד רגע אופטימי בקיץ המשוגע הזה, ששוב מוכיח כמה עוצמות יש בנו - בכדורגל שלנו, וגם במדינה שלנו, כשאנחנו מאמינים וחושבים נכון. לא ברור אם הנבחרת הצעירה תסיים את הטורניר הזה עם כרטיס לאולימפיאדה (עוד ניצחון אחד!), אבל הישג אחד היא כבר השיגה: היא מחקה את הציניות.
אבל אנחנו לא רוצים שהחלום ייגמר: במוצאי שבת ב-19:00 בערב, תעלה הנבחרת הצעירה של ישראל לרבע גמר אליפות אירופה. היריבה תהיה גאורגיה, המארחת, באצטדיון בטביליסי - לעיניהם של 60 אלף צופים מקומיים. זו תהיה משימה קשה, יהיו שיאמרו בלתי אפשרית - אבל זה מה שהנבחרת הזאת עשתה כל הזמן. לעבור מכשולים בלתי אפשריים.
זה נראה בלתי אפשרי בהגרלה, וזה נראה בלתי אפשרי נגד גרמניה, וגם היום זה נראה בלתי אפשרי - מול הצ'כים החזקים. אבל יש משהו בשחקנים האלה, בדור הזה - שמסרב להאמין בצמד המילים הזה. "בלתי אפשרי". אפשרי - ועוד איך אפשרי. כל עוד האמונה קיימת, והשחקנים על המגרש, הכל יכול לקרות.