מבט חטוף על טבלת בית ו' במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014 מגלה כי נבחרת ישראל נמצאת רק 2 נקודות מהמקום בו מעפילים לטורניר בברזיל. אז מה, אפשר לחלום? הציפיות שוב ינופחו למימדים לא הגיוניים במיוחד? כך או כך, וללא קשר לשאלת מיליון הדולר הכל כך אהובה עלינו - "מה יקרה אחר כך" - אלי גוטמן השיג הערב (שישי) סוף סוף, אחרי שבעה משחקים כמאמן הלאומי, את ניצחונו הראשון. ה-0:6 הקליל על לוקסמבורג היה הפעם הראשונה בה הצליח האיש על הקווים, בקדנציה שלו, לעמוד בציפיות ולהשיג 3 נקודות, במשחק ששום תוצאה אחרת בו לא הייתה מתקבלת.
נכון, היריבה לא בדיוק הייתה האיכותית ביותר, אבל העובדות היבשות לא משתמעות לשתי פנים: אחרי כל הביקורות, והמהפכה שעשה גוטמן בסגל, הוא הצליח לצאת לראשונה מאז מונה למאמן הלאומי, מחייך. ללא יוסי בניון, טל בן חיים ואיתי שכטר, שלא משחקים בקבוצותיהם וכלל לא זומנו לסגל,
הנבחרת סיפקה כדורגל חיובי. הגיע הזמן. שוב, הדברים נאמרים בסיוג מסויים בשל איכות היריב, אבל בכל זאת, הטסט הראשון והמהפכני של מאמן הפועל תל אביב לשעבר, עבד.
הבחורים בכחול-לבן טיילו, מול יציעים כמעט ריקים, במגרש ג'וזף ברטאל מול הנבחרת שמדורגת במקום ה-142 בעולם וסגרו את ההתמודדות עוד במחצית הראשונה. והשאלה המתבקשת, איפה לעזאזל הם היו עד עכשיו? איפה היו המחוייבות והלחימה שראינו הערב? ואם הם היו משחקים כך מול רוסיה, הדברים היו נראים אחרת? והאם הם מסוגלים לשחק כך גם מול פורטוגל? ואפילו מול צפון אירלנד?
אז כן, תשובה חד משמעית כנראה שלא נמצא, אם כי גם אלי גוטמן וגדולי האופטימיים כנראה מבינים בדיוק מהי. לוקסמבורג היא ודאי לא המדד לאיכות של נבחרת ישראל, והניצחון המרשים במגרשה לא יכסה על זה. החבורה בכחול-לבן הפכה את המשחק החוץ, שנתפס כמוקש בימים שכאלו, לקל במיוחד כבר ב-10 הדקות הראשונות.
מהראן ראדי ועדן בן בסט, עם שערי הבכורה שלהם, ייצרו גארבג' טיים איכותי עבור האוהדים הישראלים, אותו תומר חמד השלים ביתר קלות חצי שעה משריקת הפתיחה. מאור מליקסון, שבישל את השניים הראשונים הוסיף את השער היפה במשחק ובעוד שחלוץ מאיורקה השלים את החגיגה עם עוד צמד.
כל המחמאות, אם כן, מגיעות לנבחרת ישראל, שהצליחה למחוק את הספרה "0" - הלא כך מחמיאה - מטור הניצחונות. אבל בסופו של דבר, אסור לשכוח שמול הבחורים בכחול-לבן עמדה המדורגת 142 בעולם, וכן, היא אפילו הצליחה להקשות על פורטוגל לפני משחקים, אבל זה לא זה. הפנדל אותו החמיץ דה מוטה היה המייצג הטוב ביותר של הנבחרת המקומית: חלשה, אנמית, נטולת שיניים ויכולת.
אבל בסופו של יום, אפשר לומר שאלו הם פערי הרמות בין ישראל ללוקסמבורג. יש קבוצות, שאפילו גילגולה הנוכחי של הנבחרת, זה שסיים ב-1:1 אצל אזרבייג'אן ממש לא מזמן, טוב ממנה בהרבה. ה-0:6של ישראל בלוקסמבורג מוצדק בדיוק כשם ה-0:4 של רוסיה ברמת גן היה ראוי. בשלישי הקרוב החבורה מלוקסמבורג תגיע לרמת גן וככל הנראה תצא שוב עם רשת מחוררת. ולישראל יהיו 6 נקודות משני משחקים ו-7 בסך הכל ופתאום ניצחון מקרי על פורטוגל במשחק שלאחר מכן, במרץ באיצטדיון הלאומי, ישים אותה בעמדת העפלה. מישהו כבר הזמין כרטיסים לדרום אמריקה?
מהלך המשחק
כבר בדקה הראשונה דודו אוואט נזקק למתוח את איבריו והציל את הנבחרת. רצף של טעויות בהגנה השאירו את יואכים לבד מול אוואט, שזינק לרגליו ומנע ספיגה. 3 דקות לאחר מכן, ישראל כבר מצאה את הרשת. מליקסון הכניס כדור עומק נפלא לראדי, שמצא את עצמו לבד מול ז'ובר. קשר מכבי תל אביב לא התבלבל וגילגל בקור רוח את שער הבכורה שלו במדים הלאומיים. 0:1. הנבחרת לא הורידה את הרגל מהגז ובדקה ה-12 מצאה שוב את הרשת.
מליקסון, עם עוד מסירת אמן, מצא את בן בסט מאחורי כל ההגנה. החלוץ שלח את הכדור לפינה הרחוקה והתכבד גם הוא בשער ראשון בנבחרת. 0:2. השלישי הגיע בדקה ה-27, אחרי התקפה יפה במיוחד של ישראל. נאתכו העביר כדור מדוד שהגיע לשפונגין, שמסר מימין לרוחב הרחבה. תומר חמד הגיע ראשון כדי להבקיע מקרוב. 0:3, תוצאת המחצית.
כבר בפתיחת המחצית השניה, עוד טעות קשה במרכז ההגנה כמעט הובילה לשער של לוקסמבורג. טיבי לא השתלט על כדור פשוט, יואכים אמר תודה אבל בעט מ-16 מטרים רק ליד העמוד. גל שיש נפגע באפו 10 דקות מפתיחת המחצית השניה, ובחלוף מספר רגעים הוחלף גם ביואב זיו. מאור מליקסון, ללא ספק הטוב בנבחרת, כבש את ה-0:4 אחרי מבצע אישי אדיר בדקה ה-60.
גם החמישי לא איחר להגיע. חמד שוב ניצל את ה"אין הגנה" של המקומיים ובעט כדור די חלש ברגל שמאל לפינה הרחוקה. ז'ובר איחר וישראל חגגה 0:5 בדקה ה-73. דה מוטה קיבל הזדמנות פז לצמק ל-1:5 (82) אך הבעיטה שלו הלכה הרבה מעל המשקוף. חמד התכבד להבקיע שלושער במדי הנבחרת בדקה ה-90 כאשר השילוב בינו לבין בסט הניב עוד פרי. חלוץ ברסט העביר רוחב, ואקס מכבי חיפה נגח מקרוב. 0:6, תוצאת הסיום.
הרכבים
לוקסמבורג: ג'ונתן ז'ובר, לארס גרסון, כריס פיליפס, אנטה בוקביץ', טום שנל (צ'רלס ליווק /18), ז'יל בטמר, בן פאיאל, מתיאס יאניץ', מאריו מוץ', אורליין יואכים, דניאל דה מוטה.
ישראל: דודו אוואט, יובל שפונגין, גל שיש (יואב זיו /57), דן מורי, איתן טיבי (דקל קינן /55), מהראן ראדי, גל אלברמן, ביברס נאתכו (ניר ביטון /77), מאור מליקסון, תומר חמד, עדן בן בסט.