(התקציר באדיבות כאן 11)
בכדורגל לא תמיד יש צדק. הרבה פעמים דווקא מי שמשחק פחות טוב יוצא עם ידו על העליונה. היום (שישי) בניז'ני נובגורוד הצדק נעשה ונראה לעיני כל כשנבחרת צרפת השיגה ניצחון גדול, 0:2 על אורוגוואי, ששלח אותה לחצי גמר המונדיאל, לראשונה מאז 2006. בלי קבאני, הסלסטה נראו הרבה יותר מוגבלים ומיעטו לסכן את השער של הוגו לוריס. גריזמן הכריע את המשחק עם השער השני שהגיע בעקבות שגיאה איומה של פרננדו מוסלרה.
צרפת הגיעה לטורניר הזה עם אחד הסגלים הכי חזקים ומוכשרים בעולם, אבל גם עם קוף על הגב בדמות קמפיין מוקדמות בינוני וכמובן ההפסד לפורטוגל בגמר היורו הביתי. בשלב הבתים של הטורניר היא המשיכה לזייף, אבל משחק שמינית הגמר מול ארגנטינה פתח את הצ'אקרות של הטריקולור שנראה שמצאה את האיזון הנכון בתוך ים הכישרון שיש לה. העליונות שלה היום לא הוטלה לספק ולו לרגע אחד.
אורוגוואי מנגד הגיעה לרוסיה עם ציפיות שמלבד הגנת ברזל ומשחק ההקרבה, היא גם תוכל לספק לנו רגעי קסם של כדורגל איכותי. כשיש לך שחקנים צעירים ממיטב הליגות בעולם, הציפיות האלה לא מופרכות, אבל אורוגוואי של אוסקר וושינגטון טבראס נצמדה לתדמית הנושנה. גם בקיץ הזה היא הייתה נבחרת קשוחה שמקשה על כל יריבה, אבל כדורגל חיובי לא ראינו ממנה, בטח לא בשלב הנוקאאוט.
לזכותה של הסלסטה צריך לציין שהיא סבלה מהיעדרו של הכוכב הבלתי מעורער שלה, אדינסון קבאני, ובלעדיו לא היו לה שום רעיונות. לואיס סוארס המשיך את הטורניר החלש שלו, סטואני לא מילא את החלל שהותיר קבאני ושחקני ההגנה לא הצליחו לגבור על ההגנה הגבוהה של צרפת במעט הכדורים הנייחים שהיו לאורוגוואי. מי שירצה לשכוח את המשחק הזה יותר מכולם הוא השוער מוסלרה, שהעניק לצרפת את הניצחון כשהשער השני שהוא ספג הוא העתק של השער שספג לוריס קאריוס בגמר ליגת האלופות.
דשאן. סוף סוף צרפת ממצה את הפוטנציאל (getty)
סוארס. המשיך לדשדש (getty)
המגמות היו ברורות כבר מן ההתחלה. אורוגוואי הסתמכה על כדורים ארוכים ונתנה לצרפת לשלוט במרכז השדה. דידייה דשאן ביצע חילוף אחד כפוי, כשבלז מטווידי המוצהב הוחלף על ידי קורנטן טוליסו. הקשר של באיירן מינכן נכנס מצוין לעניינים והיה אחד הגורמים לניצחון הצרפתי, שהשליטה שלה במרכז השדה הייתה ברורה לכל אורך 90 הדקות. גם לפול פוגבה המושמץ היה משחק טוב.
אחרי 40 דקות בלי הרבה אירועים העלה רפאל וראן את הטריקולור ליתרון. הבלם גבה הקומה עשה תנועה מצוינת לתוך הרחבה של מוסלרה ושלח את הכדור של גריזמן ישירות לרשת. הגנת הברזל של אורוגוואי נכנעה בפעם השנייה בטורניר.
חיכינו לשינוי מצידו של טבארס, אבל המשחק של אורוגוואי נראה בדיוק אותו דבר גם במחצית השנייה. גם הכניסה של מקסי גומס וכריסטיאן רודריגס לא שיפרה את המשחק של אורוגוואי, אלא הפכה אותה ליותר עצבני. ואז הגיעה הטעות של מוסלרה שאפשרה לגריזמן לכבוש שער שביעי בששת משחקי הנוקאאוט האחרונים בטורנירים הגדולים (61). השוער האורוגוואי לא ידע איפה לקבור את עצמו, וצרפת כבר התחילה לחשוב על חצי הגמר. לא בגלל שלא נותר עוד זמן לשני שערים, אלא בגלל שלאורוגוואי של היום לא היו שום רעיונות.
העצבים התחילו לדבר לאחר השער השני והשופט נסטור פיטאנה גילה רחמנות מוגזמת ואפשר לחלק משחקני אורוגוואי למתוח את החבל קצת יותר מדי. צרפת הראתה עד הסיום עוד כמה מהלכי קסם שהראו כמה כישרון טמון ברגליים של השחקנים, אבל לא חיפשו להגדיל את התוצאה. הכרטיס לחצי הגמר היווה תגמול מספק.
אורוגוואי תצא מכאן לדרך חדשה. לאחר 12 שנים בתפקיד, טבארס בן ה-71 לא ימשיך ככל הנראה בסלסטה. אף על פי כן, למדינה הקטנטנה הזאת יש עתיד ורוד בהתחשב בכמות הכישרון שיש לה. צרפת עומדת בפני אחד המשחקים החשובים בתולדותיה, ואולי מדובר בגמר האמיתי של הטורניר, לאור העובדה שבלגיה תהיה היריבה הבאה. אם צרפת תמשיך להציג את היכולת של שני המשחקים האחרונים, היא בהחלט מועמדת בכירה ללכת עד הסוף.
בלתי עציר. אמבפה (getty)
גריזמן. שער שלישי בטורניר (getty)
לאורוגוואי לא היו רעיונות (getty)
מוסלרה. קורה גם לטובים ביותר (getty)
קבאני. בלעדיו אורוגוואי היא נבחרת מוגבלת (getty)
כמיטב המסורת, גם עצבים היו על המגרש (getty)
לוריס. הצלה אחת גדולה (getty)
טבארס. העם האורוגוואי יכיר לו תודה (getty)
ראש הזהב. וראן (getty)
בחזרה ל-1998? (getty)