עסקים כרגיל? כרוניקה ידועה מראש? חזרה לסורה? התרסקות? בחרו אתם את הסופרלטיב שיתאר עוד אכזבה ירוקה. כשגיא לוזון הצהיר בתחילת השבוע שהמטרה של מכבי חיפה להגיע למקומות 1-3, גם הוא לא דמיין שהמציאות תטפח על הפנים כל כך מהר ובצורה כל כך כואבת.
עם סוללה של שחקני רכש נוצצים, מכבי חיפה שוב איכזבה את האוהדים שלה דווקא מול הקבוצות הקטנות. החבורה מהכרמל ספגה הערב (ראשון) את הפסדה השני העונה, כשהפעם הגיעה תורה של הפועל עכו לחגוג עליה עם 2:0 גדול.
יש תופעות שאי אפשר להסביר, אחת מהן היא מה שקורה למכבי חיפה בכל עונה מחדש בשש השנים האחרונות. על הנייר, הכל אמור לעבוד למכבי חיפה: יש רכש נוצץ, יש אלפים שמגיעים לכל משחק ותומכים, משכורות שמשולמות בזמן, אבל היכולת? אוי היכולת.
קבוצת המיליונים של גיא לוזון שוב קיבלה שיעור מקבוצה קטנה ונטולת שמות, ונראה שהיא יכולה לבוא בטענות אך ורק לעצמה. הגנה שמרבה לטעות, קישור שלא הצליח לייצר איומים ומעט מאוד איומים על השער, אפיינו את הירוקים, במה שנראה כמו תופעה שחוזרת על עצמה בכל שנה.
באופן מסורתי מכבי חיפה התקשתה בשנים האחרונות דווקא מול היריבות מהסוג של הפועל עכו, אלה שמנסות להתגונן ובונות על מתפרצות. בדיוק מאותה סיבה, גיא לוזון ככל הנראה בחר לבצע מהפכה בהרכב כשספסל את ניקיטה רוקאביצה וסינטיהו סולליך, ובחר דווקא בקאיו ובגילי ורמוט הטכניים יותר במטרה לפרוץ הגנות צפופות, אבל כטבען של מהפכות במכבי חיפה, הן לא ממש עובדות. מכבי חיפה של הערב הייתה אותה מכבי חיפה של השנים האחרונות: אנמית, חסרת פתרונות ונופלת ברגע האמת.
המציאות התנפצה בפנים של חיפה (יוסי שקל)
נטולת פתרונות (יוסי שקל)
שמות לא מביאים נקודות (יוסי שקל)
אין ליכולת הזו הסבר (יוסי שקל)
3 נקודות מ-9 אפשריות העונה, 19 נקודות מ-51 אפשריות של גיא לוזון מאז שמונה לתפקיד מאמן הירוקים, ותמונות עם פרצופים עגומים, שנראים חסרי אונים. העונה עדיין לא נפתחה, אבל מכבי חיפה כבר מסתכלת על היריבות שלה לצמרת (מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל ב"ש) מלמטה, ולא בטוח שמאור בוזגלו ורמי גרשון יפתרו את כל הבעיות.
סטפנוס אתנסיאדיס ערך את הופעת הבכורה שלו במדי מכבי חיפה והראה ניצוצות, אבל ניכר שהחלוץ שהגיע מפאוק סלוניקי עדיין צריך זמן. היווני לא היה חד בחלק ניכר מהפעולות, כשלא ברור האם זה החלוץ שיביא את הבשורה לכרמל. מי שגם היה נראה חלוד הוא עומר דמארי.
החלוץ אומנם חזר מפציעה, אבל היה רחוק מלהראות עומר דמארי שהתרגלנו לראות בתקופתו בהפועל ת"א. לא ברור האם ומתי דמארי יחזור לעצמו, אך כבר עכשיו ברור שאוהדי הכדורגל בכלל, ומכבי חיפה בפרט, מחכים שהרגע הזה יגיע, שלא ברור אם בכלל יגיע.
אבל הבעיה במכבי חיפה היא לא שחקן כזה או אחר, אלא במערכת כולה, שנראית כמו כזו שמצליחה להלחיץ את השחקנים, והופכת את השלם לקטן מסך חלקיו. מכבי חיפה רשמה עוד פתיחת עונה מאכזבת, ולא בטוח שזה כבר כל כך מפתיע.
מאזן עגום. לוזון (יוסי שקל)
איכזב בבכורה. קלאוס (יוסי שקל)
מגיע להם יותר. אוהדי חיפה (יוסי שקל)
לאיפה נעלם עומר דמארי? (יוסי שקל)
מן העבר השני, מה לא אמרו על הפועל עכו? שהיא לא ראויה לליגת העל, שהבלאגן הניהולי שלה יוביל אותה לירידה בטוחה ושהשחקנים שלה לא מספיק איכותיים. הפועל עכו שמעה את הכל, וענתה על המגרש. החבורה האנונימית של שלומי דורה הראתה לב ונשמה מה הוא, והשיגה ניצחון בכורה בהיסטוריה שלה על מכבי חיפה בליגה.
בזכות הניצחון, העולה החדשה עלתה מהמקום האחרון, ומחקה את המינוס מפתיחת העונה. שלומי דורה חגג בהפגנתיות בסיום, והוא רק יכול לקוות שהקבוצה שלו תשמור על המשכיות, כי אם זה יקרה, אין שום סיבה שהיא לא תשרוד בליגת העל.
פנים מוכרות (יוסי שקל)
הלם בירוק (יוסי שקל)
יכולת כזו תספיק להישרדות. עכו (יוסי שקל)